תקדים לבוביץ'

25/05/2010

פסק דין תקדימי בעל חשיבות מן המעלה הראשונה לבעלי חיות המחמד בכלל, לבעלי כלבים ולכלבים עצמם בפרט, ניתן השבוע בבית המשפט המחוזי בפתח תקווה. פסק הדין בע"א 45253-03-10 לבוביץ' נ' רונן, מבהיר באופן שאינו משתמע לשני פנים כי הסתיימו הימים בהם אנשים רעי-לב יעשו שימוש ציני בפקודת הכלבת בידיעה כי לא יקרה להם דבר.

 

זו תופעה שכיחה במחוזותינו בה פלוני המעוניין לפגוע באלמוני מנצל את פקודת הכלבת הדרקונית. השיטה פשוטה במיוחד ובעלת אפקטיביות רבה. כל שצריך לעשות הוא לגשת ללשכת הבריאות המקומית, להציג אדמומיות קלה באזור כלשהו בגוף ולטעון כי הכלב שרט או נשך. גם אם אין ממש סימני נשיכה ואף אין כל ודאות כי מדובר במגע אמיתי בין הכלב למתלונן, פועלת לשכת הבריאות בתיאום עם הרשות הוטרינרית לתפיסתו של הכלב וכליאתו במקום אשר בחלק ניכר מן המקרים אינו ראוי לאחסון בעל חיים, קל וחומר חיית מחמד המורגלת לתנאים של בית.

 

במאמר מוסגר יצוין כי אופן הטיפול של הרשויות בתלונות מסוג שכזה מציג עיוות ברור של החוק ובמקרים רבים אף התעלמות מוחלטת מלשון החוק ומפסיקת בתי המשפט. כך למשל החוק קובע כי כליאת הכלב ל-10 ימים אמורה להתחיל מיום התרחשות אירוע הנשיכה ולא מיום התפיסה. למרות זאת, הרשויות בחרו לפרש את החוק כמורה על כליאת הכלב ל- 10 ימים מיום תפיסתו. גם כיום, לאחר שמספר פסקי דין קבעו כי הפרשנות הנכונה של החוק היא 10 ימים מעת קרות האירוע, מתעלמות הרשויות באופן מופגן מפסקי דין אלה וממשיכות לכלוא את הכלבים ל-10 ימים מעת כליאתם. 

 

עד לאחרונה, לאלה שעשו שימוש ציני בפקודת הכלבת לא היה מה לחשוש. פקודת הכלבת אינה דורשת רמת הוכחה כלשהי כי אכן היה מגע בין המתלונן לבעל החיים. כך גם אין בפקודה התמודדות כלשהי עם האפשרות של תלונת שקר. מבחינת המתלונן כל שעליו לדעת היא כתובתם של בעלי הכלב ולספר סיפור מצוץ מן האצבע. את השאר תעשה בשבילו מדינת ישראל בדרך השמורה למשטרים אפלים. תקדים לבוביץ' הבהיר באופן חד משמעי כי מתלונן כזב יישא במלוא האחריות לשקריו.

 

הכל החל לפני קצת יותר משנתיים כאשר מר יוסף רונן, אחד השכנים בבניין מגורים בעיר חולון, פתח במסע נקם נגד גב' לבוביץ. הסיבה לכך, גב' לבוביץ' חברה בוועד הבית אשר הכריח את מר רונן לפנות את חפציו מן המקלט המשותף בבניין. קצרה היריעה לתאר את כל נסיבות המקרה ואת אשר התרחש בשנתיים האחרונות, אך ניתן לומר בקצרה כי מסע הנקם של מר רונן כלל, בין היתר, תקיפה, גניבה, פגיעה בפרטיות, לשון הרע, תלונות כוזבות והליכי סרק בבתי המשפט השונים.

 

באותה התקופה היו לגב' לבוביץ' שלוש כלבות גזעיות ועדינות במיוחד מגזעי גולדן רטריבר ורטריבר חלק שיער. כלבות אלה קיבלו מגב' לבוביץ' יחס שילדים רבים בישראל היו שמחים לקבל, זכו במספר רב של תחרויות כלבים לאומיות ובינלאומיות ובכלל היו אהובות ואהודות על אנשי השכונה. מר רונן בחר לעשות שימוש בכלבות אלה בכדי לפגוע בליבה של גב' לבוביץ'. בתחילה הגיש מר רונן שתי תלונות שקריות לפיקוח העירוני בחולון, באמרו כי גב' ליבוביץ' מגדלת שלושה כלבים מוזנחים, חולים, לא מחוסנים ולא מטופלים. לפקחיות מטעם הפיקוח העירוני אשר הגיעו לביתה של גב' לבוביץ', התברר להן באופן מיידי כי מדובר בתלונות שקרית. משראה מר רונן כי תחבולתו זו לא צלחה, חיפש דרך אחרת לממש את זממו.

 

בשעות בוקר יום 25.02.2008, כעסו של מר רונן היה גדול במיוחד. זה היה המועד האחרון שהוקצב למר רונן לפנות את מקלט הבניין. בעודו מעביר את חפציו מן המקלט לביתו, נפגש מר רונן עם גב' לבוביץ אשר הייתה בדרכה עם שתיים מכלבותיה לטיול הבוקר. מר רונן הוציא זעמו באמצעות בעיטה באחת מכלבותיה של גב' לבוביץ' והיא אשר הייתה בטוחה כי מר רונן עומד להכות גם בה, הגיבה באופן אינסטינקטיבי ובעטה ברגלו. מר רונן הופתע מן התגובה וקפא על מקומו, דבר שאפשר לגב' לבוביץ' לחלוף על פניו. מר רונן החליט לנצל הזדמנות זו ולממש את זממו וטען כי כלבתה של גב' ליבוביץ', כלבה קשישה בצבע בז', נשכה אותו בשוק רגלו הימנית.

 

לאור העובדה כי מר רונן שיקר ולאור השלכות החמורות בכליאתה של הכלבה הקשישה, נאלצה גב' לבוביץ' לנקוט בהליכים משפטיים מול המדינה למניעת ההסגר של הכלבה במכלאה ציבורית. בית משפט השלום בראשון לציון (בש"א 1084/08)  קבע כי הכלבה תושם בהסגר אלטרנטיבי בבית המערערת ואצל הווטרינר המטפל. כאשר התברר למר רונן כי הכלבה עליה התלונן לא תיכלא במכלאה ציבורית, הגיש תלונה נוספת "מורחבת" באמרו כי אינו יודע מי מן הכלבות נשכו אותו ולכן יש לכלוא את הכלבות הנותרות במאורה ציבורית. שוב פנתה גב' לבוביץ' לבית משפט השלום בראשון לציון (בש"א 1110/08) בבקשה להסגר חלופי והפעם תוך שים דגש על הנסיבות התמוהות בתלונת מר רונן ו-"שדרוג" תלונתו לשלושה כלבים. סגן נשיא בית משפט השלום בראשון לציון, השופט יחזקאל קינר, נעתר גם הפעם לבקשה והורה על הסגר אלטרנטיבי לשתי הכלבות האחרות.

 

לאור הפגיעה והנזקים שנגרמו לגב' לבוביץ' מתלונותיו השקריות של מר רונן, הוגשה תביעה לבית משפט השלום בראשון לציון בת.א. 797/08 ליבוביץ' נ' רונן, בין היתר בגין הוצאת לשון הרע ועוגמת נפש. תביעה זו הובאה בפניו של השופט רפי ארניה מבית משפט השלום בראשון לציון. בפסק הדין מצא השופט ארניה כי תלונתו הכוזבת של מר רונן מהווה הוצאת לשון הרע ופסק כי על מר רונן לפצות את גב' לבוביץ' בסכום כולל של 44,176 ₪. למרות שפסק הדין היה לטובת גב' לבוביץ', מספר ממצאים עובדתיים כמו גם על הסכום הנמוך שנפסקו על-ידי בית משפט השלום גרמו לגב' לבוביץ' לערער על אלה לבית המשפט המחוזי אשר נקבע לדיון בפני השופטת נגה אהד.

 

בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורה של גב' לבוביץ', הותיר את חלקו הארי של פסק הדין על כנו וביטל רק את הממצאים השגויים של בית משפט השלום הנוגעים להתנהלותה של גב' לבוביץ'. כמו כן, קבעה בית המשפט המחוזי כי יש מקום לפצות את גב' ליבוביץ' בגין עוגמת הנפש שנגרמה לה לאור התנהלותו של מר רונן ונפסקו 20,000 ₪ נוספים על הסכום שנקבע בבית משפט השלום.

 

בפסק דינה הדין יש מסר ברור לכל אלה אשר עלולים לחשוב על הגשת תלונת כזב נגד כלב בכדי לפגוע בבעליו. כעת מדובר בפסק דין של בית משפט מחוזי אשר באשררו את פסק הדין של בית המשפט השלום, קבע בפועל כי ניתן לתבוע בלשון הרע מי שמגיש תלונת כזב בגין נשיכת כלב. כמו כן קבע בית המשפט המחוזי כי ניתן לתבוע פיצוי נוסף ובסכום לא מבוטל בגין עגמת נפש אשר נגרמה לבעלי הכלב . כפתח לבאות, השופטת אהד הבהירה כי כליאת כלב, בין אם במאורת הסגר ובין אם באופן אלטרנטיבי, גורמת נזק לכלב.

 

לסיכום, אם נפגעתם מתלונה כוזבת של מישהו אשר מעוניין לפגוע בכם, אספו את כל הראיות האפשריות אשר מעידות כי לא הייתה נשיכה ותתבעו, אל תוותרו. בדרך זו נצליח למגר את התופעה הנלוזה הזו.

 

גילוי נאות: כותב שורות אלה ייצג את גב' לבוביץ'

 

 

 

פסק דין במחוזי - ע"א 45253-03-10 (מחוזי מרכז) ליבוביץ' נ' רונן  פסק דין במחוזי - ע"א 45253-03-10 (מחוזי מרכז) ליבוביץ' נ' רונן
פסק דין בבית משפט השלום - ת"א (שלום ראשון לציון) 797/08 ליבוביץ' נ' רונן  פסק דין בבית משפט השלום - ת"א (שלום ראשון לציון) 797/08 ליבוביץ' נ' רונן
הדפסשלח לחברליצירת קשר עם עו"ד אביב אילון