מה היה קורה אילו הצעת חוק מאגר ביומטרי היתה מחוקקת

הנה, בדרמה של הרגע האחרון, הצעת החוק לא עלתה לקריאה שנייה ושלישית וראש הממשלה, בנימין נתניהו, ומספר שרים נוספים הוציאו את הערמונים מן האש. למרות זאת הדחייה ביישומו של החוק הינה לפרק זמן קצר יחסית וסביר להניח כי העניין יחזור לסדר הדין הציבורי במהרה. אני באופן אישי חש כי מדובר על מהלך מחוכם שנועד להכניס את המאגר הביומטרי לקונצנזוס בשיטת הסלאמי ולא בפעם אחת אשר תיצור גלי הדף חזקים מספיק לביטולו בבג"צ.

 דווקא עכשיו, כדאי לבחון מה היה קורה אילו ההצעה הייתה הופכת לחוק וממה יש להימנע בעתיד. לכן הנה המאמר, ללא עריכה נוספת, המציג את ההשלכות האופרטיביות של ההצעה אילו הייתה הופכת לדבר חקיקה.

החוק אמור להסדיר שלוש מטרות מרכזיות - זיהוי ואימות ביומטרי של תושבי המדינה; הקמת מאגר מידע ביומטרי; הגנת פרטיות אלה שפרטיהם הביומטריים ניטלו על-פי החוק. האם מדובר בחוק לא ראוי ובלתי רצוי בנוף ההתנהלות החובבנית בארצנו? סבורני שכך הדבר. יחד עם זאת, משנבחרי העם אמרו את דברם ולמרות ההתנגדות העזה של קומץ מאזרחי המדינה, הרי שמדובר בחוק מחייב. אם כך, כיצד משפיע החוק החדש עלינו ומה משמעויותיו האופרטיביות?

נכון לעכשיו, מועד כניסת החוק לתוקף אינו ברור. בעיקרון החוק אמור היה להיכנס לתוקף ביום 01.01.2010. למרות זאת, אין כל משמעות למועד זה הואיל והחוק יכנס בפועל לתוקף רק לאחר קיום מספר תנאים.

בשלב הראשון שר הפנים ושר האוצר יפתחו בתהליך בחינה לחוק וליישומו. השרים יבחרו קהל יעד לבחינת יישום החוק, פרק הזמן ומדדי ההצלחה וידווחו על כך לראש הממשלה ולוועדות השונות. אם לדעת שר הפנים והוועדות השונות מבחן יישום החוק עבר בהצלחה, החלתו על כלל האוכלוסייה תתבצע בהדרגה או בפעם אחת, בהתאם לשיקול דעת השר.

איסוף ושימוש במידע ביומטרי מתושבי המדינה

עובד משרד הפנים ועובד משרד החוץ, ככל שנוגע לתושב ישראל השוהה מחוץ לארץ, יהיו רשאים לקחת מכל מי שרשום במרשם האוכלוסין של מדינת ישראל את תמונת תווי הפנים ותמונות שתי טביעות האצבעות המורות. בהתאם להתנהלות משרד תחבורה בהנפקת רישיון נהיגה חדש, סביר להניח כי איסוף המידע הביומטרי יתרחש בפועל בעת הנפקת תעודת זהות או דרכון חדש. אפשרות נוספת לאיסוף המידע יכולה להתרחש באמצעות משלוח זימון לתושבים להגיע למשרדי משרד הפנים והחוץ.

במידה ותושב לא יסכים למסור את פרטיו הביומטריים, משרדי הפנים והחוץ לא ינפיקו לתושב הסורר מסמך זיהוי. במילים אחרות, אין ברירה. מי שלא יסכים למסור פרטים לא תהיה לו תעודת זהות או דרכון ולכך השלכות פליליות ואזרחיות בהתאם לחוקים אחרים.

לאחר נטילת המידע הביומטרי סביר להניח כי המידע יאוחסן בשלושה קבצים דיגיטליים. קובץ אחד לתמונת הפנים ושני קבצים לטביעות האצבע. קבצים אלה אמורים לעבור הצפנה ולהישלח למאגר הביומטרי. בהתאם להנחיות החוק, אסור שישמר עותק מן הקבצים במקום כלשהו למעט במאגר הביומטרי. כל שימוש אחר בקבצים אלה יתבצע באופן יעודי והקבצים ימחקו מיד לאחר השימוש בהם. כמו כן, המידע הביומטרי שנלקח מאדם יעבור עיבוד ממוחשב ויוטבע בתעודת זהות אשר תימסר לאדם למטרות זיהוי עתידיות.

ללא כל קשר לתחילת שלב איסוף המידע הביומטרי על-ידי משרדי הפנים והחוץ, החוק מסמיך את עובדי משטרת ישראל, רשות בתי הסוהר, צה"ל, רשות הביטחון, ואף מאבטחים ועובדי ציבור בעלי הרשאה - לאסוף מידע ביומטרי מכל אדם ולהשוות מידע זה למידע המופיע במסמך הזיהוי של האדם. למרות שמדובר בפעולת הצלבה בלבד, החוק מאפשר בנסיבות מסוימות, כי מידע ביומטרי שנאסף על-ידי הגורמים הנ"ל לא ימחק גם לאחר ביצוע האימות.

למען הדוגמה, אם תתבקשו על-ידי שוטר להציג תעודת זהות מסיבה כזו או אחרת. החל מכניסת החוק לתוקף השוטר יחזיק במכשיר עליו תתבקשו להניח את אחת מאצבעות המורות של ידכם תוך הצגת תעודת הזהות. המכשיר יזהה את טביעת האצבע ויבדוק התאמה מול המידע הנמצא בתעודת הזהות. אם תבחרו לסרב לבדיקת טביעת אצבע תחשבו כמי שלא הזדהה על שלל המשמעויות הנובעות מכך. במקרה זה משטרת ישראל תוכל לעצור אתכם ואף לפתוח בהליכים פליליים נגדכם לרבות באשמת הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ובצידה ענישה כבדה של מספר שנים בכלא.

הקמת מאגר ביומטרי

עם פרסום החוק יחל שר הפנים בהקמתו של המאגר הביומטרי אשר יכלול את המידע הביומטרי שנלקח מן התושבים, בין אם מידע זה נלקח על-ידי משרד הפנים, משרד החוץ או אותם גורמים הרשאים לאסוף את המידע ובנסיבות מסוימות, כאמור, אף לשמור אותו.

לכאורה, המידע שיאוחסן באותו מאגר ביומטרי יהיה מוצפן ולא יכיל פרטים נוספים הנוגעים לבעלי המידע. אותם פרטי זיהוי אחרים המאוחסנים כיום במאגרים אחרים, למשל כאלה שנקבעו בחוק המרשם.

מדוע לכאורה? מאחר ומדובר בפיקציה. החוק מאפשר ליצור בפועל קישור בין המידע הנמצא במאגר הביומטרי לבין מספרי הזהות במרשם האוכלוסין. משכך אין זה משנה היכן המידע מאוחסן ואם יש הפרדה בין המאגר הביומטרי למאגרים אחרים, כל עוד ניתן לשייכו למידע מזהה אחר בלחיצת כפתור ואולי אף באופן אוטומטי.

אם אתם שואלים כיצד המאגר יופעל, מה תהא רמת האבטחה, היכן ימוקם ועוד שאלות חשובות וטובות, הרי שהחוק משאיר זאת לחקיקת משנה ואינו מתעמק בכך בשלב זה.

רשויות 

עם אישור החוק יוקמו גופים וממונים שונים האמונים על ניהול המאגר הביומטרי, חקיקת משנה, הסדרה נוספת וביקורת. תוקם הרשות לניהול מאגר ביומטרי אשר אמורה לנהל ולתפעל את המאגר. ראש הממשלה ימנה גורם ממשרדו אשר ימליץ על מדיניות כוללת בתחום היישומים הביומטריים, לרבות לעניין יעדים, מדדים, תקנים והנחיות.

הממשלה מצידה תמנה ועדת שרים ליישומים ביומטריים, אשר תפעל בשמה בכל אותם עניינים אשר החוק מסמיך ועדה זו, למשל אישור תקנות. כך גם תמונה ועדה מטעם הכנסת אשר תפעל בעניינים הנוגעים לפעילות רשויות הביטחון ולאבטחת מידע.  

ועדה נוספת המשותפת לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת ולוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת תהיה אמונה על אישורים שונים וחקיקת משנה.לבסוף ימונה ממונה על הפרטיות אשר יפקח על שמירת הפרטיות בהתאם להוראות חוק הגנת הפרטיות והחוק החדש. 

שימוש מותר במידע הביומטרי

בנוסף לתכלית המידע הביומטרי לצורכי זיהוי על-ידי הגורמים המוסמכים, החוק מאפשר לרשויות השונות לעשות שימוש במידע זה לצרכים שונים. כך למשל, משטרת ישראל תוכל להעביר מידע ביומטרי שאספה בשטח למנהלי המאגר. אלה יבצעו הצלבה בין המידע הקיים במאגר לזה שנאסף והתוצאה, פרטי הזיהוי של האדם, תועבר למשטרה. הדרך והאופן שבהם עניין זה יבוצע, כמובן שאינה מוגדרת בחוק והיא אמורה להיקבע במסגרת נהלים בין המשטרה למנהלת המאגר. 

החוק גם מאפשר בנסיבות מסוימות כי המידע הביומטרי עצמו ולא רק תוצאות ההצלבה, יימסר לרשויות שונות  בין אם על-ידי צו של בית משפט ובין אם ללא צו שכזה במקרים מסוימים.

ככל שנוגע לרשויות הביטחון, שב"כ ומוסד, מלשון החוק ניכר כי לאלה תהיה גישה ישירה וללא כל הגבלה למידע הביומטרי במאגר. באופן זהה למקרים אחרים, גם במקרה זה החוק מעביר את ההסדרה למחוקק המשנה ואינו מציין באיזה אופן הדבר יתבצע.

שימוש אסור במידע הביומטרי 

החוק מפרט מה יעלה בגורלו של זה אשר ייתפס עושה במידע הביומטרי שימוש כלשהו ללא הרשאה. כברירת מחדל, שימוש כלשהו במידע ללא סמכות ו/או הרשאה יוביל למאסר של שבע שנים בכלא. בעל תפקיד אשר במסגרת תפקידו עשה פעולה אסורה במידע או שלא נקט באמצעים סבירים לשמירת סודיות ואבטחת המידע, דינו חמש שנים בכלא. 

מי שיבצע הצלבה בין מידע ביומטרי שנלקח מאדם לבין המידע הנמצא במסמכי הזהות של אותו אדם, ללא הרשאה, דינו 3 שנים בכלא. מי שיגרום ברשלנותו לחשיפת מידע כלשהו הקשור למידע הביומטרי עלול למצוא עצמו בכלא לשנה אחת לפחות ואם ראש הרשות לניהול המאגר הביומטרי לא יעמוד בחובתו לפקח ולמנוע ביצוען של עבירות במאגר, ככל שניתן, ישב בכלא 6 חודשים לפחות.

מדובר על חוק מורכב במיוחד, עליו אמונים גורמים רבים ובו סמכויות נרחבות מידי למחוקק המשנה. העובדה שחלק ניכר מן ההסדרה החשובה למאגר שכזה אינה מופיעה בפועל, מלמדת כי מדובר בחקיקת בוסר שעדיין לא הבשילה כיאות בכדי להפוך לדבר חוק. מעיון בחוק הישראלי לעומת חוקים דומים בעולם ניכר כי החוק אינו מספק תשובות ראויות ואף במקרים רבים אינו מספק תשובות כלל.

לא אחת הצביעו חברי הכנסת שדחפו את החוק על מדינות אחרות בעולם אשר להן חוקים דומים. חבל כי בכך הדמיון מסתיים. במדינות המדוברות הושקעו משאבים רבים לאפיון ומתן פתרונות ראויים לכל הבעיות הצפויות, לפני החקיקה. מאידך, אצלנו, כמו שאצלנו רגילים לעשות, מספיק לקבוע בראשי פרקים מה יהיה והשאר, זה פחות חשוב. השאר יקבע בהמשך.