בנקאות

חוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981 מתיר לנגיד בנק ישראל לאחר שהתיעץ עם וועדת הרשיונות ליתן רשיון בנק ורשיונות נוספים המאפשרים עיסוק בתחום הבנקאות לחברה ציבורית שהתאגדה בישראל. בצורה הפשוטה ביותר, ניתן לתאר בנק כגוף המטפל בעסקאות של כספים. ככל תאגיד נסחר, מטרתו העיקרית של הבנק היא יצירת רווחים והגדלת ההון הנצבר. את העסקאות העיקריות להן הבנק שותף ומהן מופקים רווחיו ניתן לפרט באופן, כדלהלן: שמירת כספים, מתן אשראי, שירותי תשלום לצדדים שלישיים, העברת כספים, מסחר בניירות ערך, הנפקת מניות, מתן משכנתאות והלוואות, הנפקת שטרות ואמצעי תשלום, ניהול פקדונות וחסכונות, המרת מטבע, ניהול סיכונים כספיים, ליווי ומימון פרוייקטים, גביית חובות וכיוצ"ב. 
 
במציאות המודרנית בה אנו חיים, קשה לראות חברה מערבית מתוקנת ללא קיומם של בנקים. מערכת היחסים החוזית הייחודית המתקיימת בין הפרטים בחברה לבין הבנקים יצרה, דה פקטו, תחום משפטי נפרד המערב עניינים של עולם העסקים עם עניינים של עולם המשפט והמאפשר, לעיתים, שימוש בהליכים שונים בבית המשפט. כך לשם ההמחשה בלבד, בשל אופיים המיוחד של דיני הבנקאות, איפשר הדין פניה להליך נפרד הקרוי "סדר דין מקוצר", אשר מתיר לבנקים, בהתקיים מספר תנאים שבחוק, לגבות חובות בהליך משפטי מיוחד וזאת מבלי שלנתבע ניתנת הזכות להתגונן. כך גם, עקב היותם של הבנקים גוף כלכלי גדול עתיר ידע וכוח המתקשר בעסקאות עם כל שכבות האוכלוסיה, בתי המשפט הטילו על הבנקים חובות מיוחדות כדוגמת חובת הנאמנות של הבנק כלפי לקוחותיו וכלפי צדדים שלישיים. 
 
כמו כן, מכח פקודת הבנקאות משנת 1941, נגיד בנק ישראל רשאי למנות גוף סטטוטורי הקרוי המפקח על הבנקים. בידי המפקח, המוגדר כעובד בנק ישראל, נתונות סמכויות הפיקוח על הבנקים וכן רשאי הוא להורות על דרכי פעולה וניהול של תאגיד בנקאי. כיאה לגופים ציבוריים, המפקח על הבנקים מחוייב בשקיפות כך שהחלטותיו מפורסמות, בין היתר, באתר האינטרנט של בנק ישראל וכן פתוחים הם לעיונו הבוחן של הציבור. 
מורכבותו של התחום המשפטי בתחום דיני הבנקאות עולה ביחס ישר לצמיחה בשוק המניות ובכמות הכספים המושקעים בבנקים. כיום, אין די בידע בדיני הבנקאות הקלאסיים בלבד, אלא נדרש כי העוסקים בתחום המשפטי יתמחו בכל התחומים עליהם דיני הבנקאות חולשים. כך לשם ההמחשה דיני הבנקאות חולשים כיום גם על דיני תאגידים, דיני שטרות, הוצאה לפועל, משפט מסחרי, נזיקין, ניירות ערך ועוד. 
 
לרוב, תביעות המוגשות נגד בנקים עוסקות בנזקים שגרם הבנק ללקוח ו/או לצד ג', זאת בשל מחלוקת על הקצאת אשראי, ניהול לא נכון של ניירות ערך, ניהול רשלני של חשבון, אי גילוי נאות ללקוח, תובענות ייצוגיות ועוד. מנגד, תביעות הבנקים מתרכזות בטענות של הפרות חוזה וברצון של הבנק לגבות מלקוחותיו את התשלומים להם התחייבו. בשל העובדה כי מדובר בלקוחות רבים מדיי, מוציא הבנק את פעולת הגביה לידיהם של משרדי עורכי דין העוסקים בנושא הגבייה ביעילות רבה.

הדפסשלח לחבר