אינטרנט ומחשבים

תחומי מדע וטכנולוגיה רבים הביאו עימם מהפיכה משפטית, חקיקה מואצת ופסיקות משפטיות מעניינות. החוק והמשפט נרתמו על ידי החברה והמחוקק כדי להגן על הציבור מפני כשלים טכניים או שימוש בלתי נאות בטכנולוגיה. כך למשל, בעקבות המצאת הרכב, התפתחו דיני התעבורה. קשה לדמיין כיום חברה שבה להרבה אנשים יש כלי רכב ואחרים נעים על הכביש באמצעות תחבורה ציבורית, ללא אכיפה משטרתית. כך גם השימוש בכלי משחית שונים, כלים רפואיים, ציוד הנדסי ושאר המצאות.

 

חדירתו של המחשב לכל בית בחברה המתפתחת יצרה שימוש מסיבי בכלי מועיל, אך גם שימוש רב גוני בכלי משחית, שאחדים בחברה מנצלים אותו כדי לבצע עוולות ופשעים. כניסתה של האינטרנט לשימוש מסחרי בתחילת שנות ה 90 של המאה ה 20 יצרה מצב שבו מליוני אנשים מחוברים אחד לשני באמצעות מחשב, וליצירתם של עוולות נזיקיות חדשות שהחברה לא הכירה עד כה, לצד ביצוען של עבירות פליליות המבוצעות באמצעות מחשב המחובר לרשת מחשבים אחרת.

 

עוולות נזיקיות קלאסיות שהיו מוכרות בעולם הלא ממוחשב, היו צריכות להתאים את עצמן באמצעות הפסיקה לעולם מקוון שבו אין תמיד מגע או הכרות בין המזיק לניזוק. הפצת לשון הרע, הפרת זכויות יוצרים, הפרת פרטיות, ביצוע הטרדות, הימורים, החזקת חומרי תועבה והפצתם, הפלת צרכנים תמימים ושאר רעות חולות נהפכו אט אט לנושא שבתי המשפט אינם יכולים יותר להתעלם ממנו.

 

עד סוף שנות ה 90 של המאה ה 20, הפסיקה הנוגעת לעוולות ולעבירות שבוצעו באמצעות מחשב המחובר לאינטרנט, היו די דלות. עם כניסתה של החברה למאה ה 21, התרבו התביעות בבתי המשפט, וסכסוכים אזרחיים רבים הונחו לפתחם של השופטים. בישראל, דבר זה הוביל למספר פסיקות מעניינות הנוגעות לשימוש נאות במחשב ובאינטרנט. כך למשל נדונה השאלה האם אתר אינטרנט נחשב כלי תקשורת? האם היסוד הנדרש בעוולה של לשון הרע מתקיים ברשת וירטואלית שאינה מוזכרת מפורשות בחוק, לצד הטלויזיה, הרדיו, הדפוס והעיתון? האם העתקה של תמונה או הורדה של שיר מהווים עוולה לפי חוקי הקניין הרוחני הקלאסיים? האם משלוח דברי דואר אלקטרוני בצורה מסיבית היא שימוש שלא בתום לב לפי חוקי התקשורת? האם הטרדה מקוונת תזכה לאותו יחס שלילי כלפי הטרדה בעולם הפיזי? האם עוולה בקצה אחד של העולם, היא עוולה אזרחית בישראל? האם המחשב נחשב למכונת הימורים שניתן להחרימה לפי דיני העונשין הקלאסיים? האם מתן קישור לאובייקט שנוי במחלוקת באתר אחר מהווה שידול אסור?

 

בשאלות אלה ורבות אחרות נתקלים כיום אזרחים רבים בישראל. עם השימוש המוגבר באינטרנט וחדירתו לכל בית, עולה גם מספרם של נפגעי הטכנולוגיה הספרתית, ובמקביל נתבעים גם אלה החשודים בהקלדה מיותרת מדיי של דברי שטות.

 

ליווי משפטי צמוד של עורך דין המכיר את החוק והפסיקה החדשה בתחום המחשבים והאינטרנט, בשילוב עם הפסיקה הקלאסית והספרות הרלבנטית, יכול למנוע מחד הוצאה גבוהה מדיי בגין עוולה שעשה הנתבע, ומנגד - ניצול מקסימלי של ידיעת החוק והפסיקה כדי להפיק את המירב מאותה עוולה שסבל התובע. משרד עורכי דין המכיר את ההיסטוריה המשפטית בתחום הטכנולוגיה, המחשבים והאינטרנט, ומנהל מעקב יומיומי אחריה, יכול לשכנע את בית המשפט בצדקת טענות הלקוח, תוך הבאת אסמכתאות רבות בנושא השנוי במחלוקת.

הדפסשלח לחבר