תאגידים

 
היווצרות התאגיד שכתב חלק נכבד מן הכללים הבסיסים באופן בו בני אדם התקשרו ביניהם. המאפיין המרכזי של התאגיד נובע מיישותו המשפטית, שאינה בשר ודם, אך בכל זאת בעלת זכויות וחובות.
אחת מן ההשפעות החשובות על דיני התאגידים התרחשה לפני יותר מ-100 שנים כאשר באנגליה, מולדת דיני התאגידים, בוצעה הפרדה בין נכסי עסקו של סנדלר פושט רגל לבין נכסי משפחתו. בפסק דין ראשון מסוגו, הכיר בית המשפט האנגלי בהפרדה המשפטית בין הנכסים הפרטיים של בעל העסק לבין הנכסים השייכים לעסק. מצב זה איפשר לנושים להיפרע אך ורק מהנכסים השייכים לעסק, ושלל את יכולתם של הנושים לרדת לנכסיו הפרטיים של הסנדלר העני. פסק דין זה יצר לראשונה את "מסך התאגדות" המפריד בין הפרט המנהל את העסק לבין התאגיד המנוהל על ידו. 
כיום, מרבית העסקאות בארץ ובעולם מתבצעות בין תאגידים, בהם חברות (פרטיות וציבוריות), שותפויות ועמותות. מכיוון שהתאגיד הוא גוף משפטי עצמאי, הרי שהחובות והזכויות שהיו בעבר נחלתם פרטית של כל אחד מן החברים בתאגיד, עברו לידי התאגיד, יציר כפיו של האדם, לטוב ולרע. מצב זה מאפשר ניהול יעיל יותר של עסקים, מחד ומאידך, מאפשר ניצול של המסגרת המשפטית החדשה.

בישראל קיימת חקיקה ופסיקה עניפה בסוגיות שונות הקשורות לפעילות התאגידים. הפסיקה הרבה והחקיקה המורכבת עוסקות, בין היתר, בהרמת מסך, הטלת אחריות נזיקית ופלילית על מייסדי התאגיד ומנהליו, ניהול בתום לב של התאגיד, חלוקה והקצאת מניות התאגיד, פירוק התאגיד ועוד.
 
מקצת החוקים בישראל אשר עוסקים בתאגידים:
חוק החברות, התשנ"ט 1999
פקודת השותפויות [נוסח חדש], תשל"ה 1975
חוק ניירות ערך, התשכ"ח 1968
חוק העמותות, התש"ם 1980
פקודת האגודות השיתופיות, 1937
 

הדפסשלח לחבר